יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

פן אשבע, ושמנתי...

גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם! תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי. (פרק כג' פסוק ד')


הייתכן שאברהם אומר שהוא גם גר וגם תושב?! הרי אלו הם שני הפכים גמורים! הגר הוא עראי, והתושב קבוע...

בעניין זה אמרו חז"ל: העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא, אם האדם מבין שהוא גר [זמני] בעולם הזה, הרי הוא תושב לעולם הבא ומובטח לו חיי נצח. אך אם חלילה אדם מרגיש תושב בעולם הזה, הרי לעולם הבא הוא גר... יוצא אם כן שההנאה כאן היא על חשבון העולם הבא...

משל למה הדבר דומה, לשועל שעבר על יד כרם ענבים ורצה להיכנס לתוכו, אך גדר הייתה סביבות הכרם ולא ניתן היה להיכנס. ריח הענבים היה משכר והשועל לא ויתר הוא הלך מסביב לכרם ומצא חור בגדר. רצה השועל להיכנס דרך החור, אך שמנמן הוא ולא יכול להיכנס. מה עשה השועל? צם שלושה ימים עד  שרזה והצליח להיכנס דרך הפרצה.

ישב לו השועל בכרם שלושה ימים, מרוב התלהבות אכל מן הענבים ללא הפסקה עד שהשמין כבתחילה... לאחר שאכל, שבע ודשן ניסה השועל לצאת דרך החור ולא יכל...

מה עשה? צם שוב שלושה ימים עד שחזר לממדיו הראשונים לפני שנכנס., ויצא.

הפך השועל את פניו אל הכרם ואמר: "כרם, כרם! מה הועלת לי? רעב נכנסתי ורעב יצאתי..."

- מה שועל חכם היה צריך לעשות? אילו היה חכם באמת היה מוציא את הענבים אל מחוץ לגדר, יוצא ואוכל כאוות נפשו בזמנו הפנוי...

והנמשל פשוט: אדם משקיע בעולם הזה ושוכח שזה פרוזדור בפני העולם הבא. צריך להשקיע כאן כדי לצאת אם משהו...

אדם שנכנס לכרם של העולם הזה ויוצא כלעומת שבא, אינו אלא כאותו שועל שוטה... רק מצוות ומעשים טובים נשארים לעולם הבא!.