וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ.. (פרק כג' פסוק ב')
רבינו יוסף חיים ה"בן איש חי" שואל: מדוע נאמר בפסוק פעמיים וילך? "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ".
ומסביר על פי רש"י שכותב: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ" (כד מב'). ומסביר ה"בן איש חי" (עוד יוסף חי) שמסיבה זו נאמר בפסוק פעמיים המילה "וַיֵּלֶךְ". ללמד שאין דרך לעשות נס בפומבי. ולכן הייתה הליכה ראשונה, שהיתה הליכה רגילה במאמץ וללא קפיצת הדרך. ולאחר מכן קפצה לו הדרך, וזו ההליכה השנייה. ללמדך שגם שלכל פעולה שנעשית לשם שמים, מתרחשת סיעתא דישמיא, עדין צריך האדם לפעול בעצמו במאמציו וכוחו בכדי שהוא יקבל את העזרה מלמעלה!
ולכן אם אדם רוצה לחזור בתשובה ולהתקרב אל הקב"ה, עליו לדעת שאם הוא לא יפעל מלמטה בעצמו בתחילה, הוא לא יזכה לקבל עזרה מלמעלה. אך ברגע שיפתח פתח כפתחו של מחט שיעיד על רצונו, יקבל הוא עזרה גדולה מלמעלה, ויפתח לו הקב"ה פתח כפתחו של אולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה