מי מוכן להתחייב?

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:

כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ, אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם, וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם. (יא א'-ח')

בפרשתנו ה' מצווה את משה ואהרון ללמד את בני ישראל, אלו חיות ובהמות באפשרותם לאכול. אלו חיות ובהמות נחשבות לטמאות, ואלו נקראות טהורות. מסבירה התורה שישנם שני סימנים שהופכים חיה או בהמה לטהורה,
והם: א. מפריס פרסה  (הפרסות ברגל שסועות)   ב. מעלה גרה  (העלאת המאכל שנית לאחר בליעתו). לאחר מכן מפרטת התורה עוד ארבעה סוגים של בעלי חיים (גמל, שפן, ארנבת, וחזיר), אשר יש להם אך ורק סימן טהרה אחד, ולכן הם טמאים ואסור לאוכלם.

ונשאלת השאלה: הרי ברור לנו מהכתוב, שמה שהתורה התירה באכילה, זה רק בעל חיים אשר יש לו את שני הסימנים של הטהרה המוזכרים (מעלה גרה ומפריס פרסה). אם כן לאיזו סיבה מוסיפה התורה ומציינת את ארבעת בעלי חיים הנ"ל שיש להם רק סימן טהרה אחד, ולכן הם לא כשרים לאכילה? הרי ברגע שהתורה אומרת שצריך שני סימנים, ברור לי שאחד מהם זה לא מספיק!

ועוד, ידוע שאין בתורה ואפילו אות אחת מיותרת, אם כך, מה מיוחד בחיות אלו, שהתורה מתעכבת ומציינת אותם??

התשובה מדהימה ביותר! התורה מגלה לנו חוק שקיים בטבע. שכל החיות בטבע הם או עם שני סימני הטהרה ביחד, או בלי שום סימן טהרה. חוץ מארבעת בעלי החיים שהתורה מציינת. יותר מארבעת אלפים מיני חיות ובהמות בעולם, ואף פעם לא נמצא בעל חיים נוסף שיש לו רק סימן טהרה אחד בלבד.

אם מחר ימצא מישהו ביבשת נידחת איזה סוג חיה שהיא או מעלה גרה או מפריסה פרסה, יש כאן סכנה לאמיתות של התורה.

אך לא יתכן שימצא מין נוסף! כי התורה היא דבריו של בורא העולם, שיודע כל מה שיש בעולמו.

ועוד אמרו חז"ל בברייתא (ספרי, פרשת ראה): "אמר רבי עקיבא: וכי משה קניגי ובלסתר היה? [האם משה רבינו היה צייד או זואולוג? מהיכן ידע את המבנה הפנימי והחיצוני של כל החיות והבהמות בעולם?] אלה עונה רבי עקיבא: מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים!

פסוק לאחר מכן אומרת התורה:

אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ. (פרק יא פסוק ט')

התורה מלמדת אותנו על כך שנדרשים שתי סימנים בכשרותם של הדגים: א. סנפיר ב. קשקשת, בהעדרו של אחד מהם, הדג טמא. אם אדם נמצא במסעדה והגישו לפניו דג שהוא מזהה עליו קשקשים, אך הוא לא יודע אם היה לו סנפיר מה יעשה? אומרת המשנה (נידה נא:) "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר, ואין לו קשקשת." חכמי המשנה מגלים לנו חוק בטבע, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר!

איזה מדען בימינו יכול לקום ולהתחייב על דבר כזה, שלא ימצא בעתיד שום דג עם קשקשים בלי סנפיר?

כיום ידועים לנו כ 30,000 מינים של דגים ואין בניהם אפילו אחד שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר! דבר זה מוכיח לנו שגם התורה שבעל פה ניתנה מבורא העולם,  כי רק בורא העולם יכול  לדעת פרט  זה.