יום רביעי, 22 ביולי 2015

הכותל המערבי לא יחרב לעולם!

הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר-השירים פרק ב פסוק ט')


מפרשים על כך חז"ל במדרש (שיר-השירים רבה פרשה ב פסוק ט אות ד): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם... ולמה? ששכינה במערב.

בפעם הבאה שאנו עומדים לפני הכותל המערבי בירושלים, צריכים אנו לדעת שאנו עדים לאחת הנבואות המדהימות שקיימות. מדרש רבה שנכתב לפני 1600 שנה, כותב שיש לנו הבטחה שעד סוף כל הדורות הכותל המערבי של בית המקדש* יעמוד על תילו. האם מישהו יכול לתת הבטחה כזו חוץ מבורא העולם שיודע את אשר יהיה בכל הדורות?

כ-3000 שנה מזמן חורבן בית המקדש הראשון, הכותל המערבי עומד על תילו למרות שקמו הרבה גויים שנשבעו שלא להשאיר בירושלים אפילו אבן אחת על חברתה. ולמרות שירושלים נבנתה ונחרבה יותר מתשע פעמים. ובנוסף רעידות אדמה חזקות שהיו בירושלים, אחת מהם בשנת ה'תרפ"ח ב-11 ביולי 1927 שבה מסגד אל-אקצה התפרק לחתיכות! אך לכותל המערבי לא אירע מאומה.

הכותל שרד באורח פלא, גם כששליט מסוים חפץ מאד להחריבו, כפי שמסופר במדרש (איכה רבה א, לא): "כשכבש אספסיאנוס את העיר, חילק את ארבעה צדדי העיר להחריבם לארבעה דוכסין, ועלה השער המערבי בגורל לדוכס ששמו פנגר. והרי גזרו מן השמים שלא יחרב לעולם. למה? ששכינה במערב.  הללו החריבו  את שלהם  והוא [פנגר] לא החריב את שלו. שלח אספסיאנוס והביאו. אמר לו: "למה לא החרבת את שלך?". אמר לו: "חייך, לשבחה של מלכות עשיתי, שאילו החרבתיו לא היו יודעין מה החרבת, עכשיו יראו הבריות ויאמרו: ראו כוחו של אספסיאנוס מה החריב!". אמר לו: "יפה עשית, אלא בשביל שעברת על מצוותי – עלה לראש הגג והפל עצמך, אם תחיה - תחיה. ואם תמות – תמות". עלה לראש הגג והפיל עצמו ומת".

מעבר לכך במהלך כל ההיסטוריה הייתה ירושלים תחת שלטונם של הרבה עמים כמו הביזנטיים, הפרסים, המוסלמים התורכים והבריטים. וכולם הצליחו להחריב את כל מה שנקרא בדרכם, מלבד הכותל מערבי של בית המקדש. ולמה? שנשבע לו הקב"ה שהוא לא יחרב לעולם!

זוהי כוחה של נבואה!

 

* אין ספק שכוונת המדרש במילים "כותל מערבי של בית המקדש" מתייחסת לכותל המערבי שלנו, שהוא הכותל של הר הבית - מקום בית המקדש, [ואכן, מצינו בתנ"ך ובדברי חז"ל בכמה מקומות ש"הר הבית" נקרא בשם "בית המקדש"]. שהרי בזמן כתיבת המדרש, כבר היה בית המקדש עצמו חרב, ולא יתכן שהמדרש יכתוב דבר בניגוד למציאות שמול עיניו, אלא כוונתו על הכותל המערבי של הר הבית, שהוא אכן קיים עד ימינו אנו, והדברים ברורים.

 

קיצור התלאות שעברו על ירושלים בכיבושים השונים:

  • ג'תת"ל לבריאת העולם (70 למניינם) – טיטוס מחריב את בית-המקדש השני.

  • ג'תתצ"ט לבריאת העולם (135 למניינם) – אדריאנוס חורש את ירושלים, ובונה עליה את "איליה קשיטולינה".

  • ד'פ"ד לבריאת העולם (324 למניינם) – כיבוש הביזנטיים.

  • ד'שע"ד לבריאת העולם (614 למניינם) – כיבוש הפרסים.

  • ד'שפ"ח לבריאת העולם (628 למניינם) – כיבוש מחדש של הביזנטיים.

  • ד'שצ"ח לבריאת העולם (638 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י המוסלמים, הכליף עומר מפנה מקום הר הבית.

  • ד'ת"פ לבריאת העולם (720 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י אביסייד מוסלמים.

  • ד'תש"ס לבריאת העולם (1000 למניינם) – כיבוש א"י ע"י המוסלמים (פאטמיים).

  • ד'תתל"א לבריאת העולם (1071 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י הסלגו'קים.

  • ד'תתנ"ח (1098 למניינם) – כיבוש מחדש של ירושלים ע"י המוסלמים (פאטמיים).

  • ד'תתנ"ט לבריאת העולם (1099 למניינם) -  כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים.

  • ד'תתקמ"ז לבריאת העולם (1187 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י צאלח א-דין.

  • ד'תתקפ"ט לבריאת העולם (1229 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י פרידריך ה-2.

  • ה'ד' לביראת העולם (1244 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י המונגולים.

  • ה'ג"ט לבריאת העולם (1299 למניינם) – כיבוש הארץ בידי גזאן המונגולי.

  • ה'רע"ו לבריאת העולם (1516 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י התורכים.

  • ה'תרע"ז לבריאת העולם (1917 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י הבריטים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה