וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק: הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה, הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה? הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר! (פרק כב פסוק לח')
דמותו של בלעם בן בעור, זכתה אף היא לעדנה בממצאים הארכיאולוגיים.
בלעם בא על-פי בקשתו של בלק בן ציפור, מלך מואב, לקלל את ישראל, ולבסוף ברכם בעל כורחו, עקב רצון ה'.
להלן תמצית מאמרו של ברוך אברהם לוין מאוניברסיטת ניו-יורק, "כתובות בלעם מדיר עלא", בכתב העת "קדמוניות":
"בשנת 1967 חשפה משלחת הולנדית, בראשותו של הארכיאולוג פראנקן (Franken) כתובת על טיח בתל דיר עלא, שבעמק הירדן. התל נמצא כ-8 ק"מ ממזרח לירדן ומצפון לנחל יבוק. בחפירות התגלו ליד אחד המבנים גושי טיח ועליהם סימני כתב הכתובים בדיו. מסתבר, שהגושים נפלו מן הקירות. לאחר איחוי גושי הטיח התברר כי מדובר בשני טקסטים עיקריים. למרבה הפלא התברר כי השם 'בלעם ברבער' ('בר' בארמית פירושו 'בן' בעיברית, כלומר בלעם בן בעור) חוזר מספר פעמים בטקסט הראשון. הופעת שמו של בלעם בן בעור בעבר הירדן עוררה עניין רב בקרב חוקרי המקרא.
"הכתובות פורסמו בשנת 1976 בידי החוקרים הופטייזר וואן דו-קוי מאוניברסיטת ליידן שבהולנד. בפרסום הראשוני קובע הופטייזר כי לשון הכתובות היא ארמית, אולם לאחר בדיקות חוזרות ונשנות הסכימו רוב החוקרים כי שפת הכתובות קרובה יותר למואבית ולעברית מקראית. בכתובות משתקפת אמונה מיתולוגית בריבוי אלים ומוזכרת בהם עבודה זרה בשם 'שגר עשתר'.
"בכתובת הראשונה מוצג 'בלעם ברבער' וספר נבואותיו, שהן נבואות זעם ופורענות, ותמציתן הוא אסון המתקרב על הארץ ויושביה. הכתובת מתארת אות מאגי מאותות השמיים. במיתולוגיה הסורית-מסופוטמית מזוהה האל 'עשתר' עם הכוכב ונוס. בלעם מוזכר כמי שניסה לפרש את האסון הקרב, אולם קשה לדעת אם זה אסון טבע או מלחמות, מכיוון שהשורות האחרונות בחיבור לא שרדו.
"מצב השתמרותו של הטקסט השני היה גרוע מהראשון, עם זאת ניתן להבין משורותיו על אדם (כנראה בלעם בעצמו), שנגזר עליו שלא ישמעו עוד קללותיו, כפי שעשה עד עכשיו. לדעת החוקרים הכתובות מעידות על רמה ספרותית גבוהה מאוד."
(מתוך: "אנחנו לא לבד" של הרב עדי כהן)
כיום ניתן לראות יותר ויותר כיצד הארכיאולוגייה יודעת לספר לנו על האירועים שהתרחשו בעברינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה