יום שלישי, 7 ביולי 2015

ואם לא עכשיו, אמתי ?

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר.. כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לו!  (פרק כז פסוק ג')



איכר אחד עלה בידו למכור בשוק מעט ירקות, ותמורתם קיבל מספר פרוטות נחושת. שמח וטוב לב פנה האיכר אל בית המרזח כשהוא מקשקש בפרוטות המצלצלות בכיסו. מוזג! הרעים האיכר בקולו. הב לי משקה משובח ואנא הזדרז להביא! לגם האיכר כוסית אחרי כוסית. בטנו הלכה וטפחה, וכנגדה הלך כיסו והתרוקן... לבסוף אחרי סביאה הגונה, משלא נותר בכיסו דבר, יצא האיכר את בית המרזח בהילוך מתנודד ובראש מסוחרר, כשהוא מזמר בקול ניחר זמר של שיכורים.

כאיכר זה ממש, אמר החפץ חיים, דומה גם האדם. בראשית ימיו בטוח הוא כי נותרו לו עוד שנות חיים רבות. ועל כן חושב בליבו כי לעת עתה ייהנה מתענוגות החיים, ואילו כעבור שנים כאשר יתבגר מעט ישקיע את זמנו בלימוד התורה, יש זמן לכל...

אולם יש לדעת כי זו עצת היצר, שכן החיים חולפים עוברים ביעף, והאדם הולך ומתבגר, הולך ומזקין, וכבר לא נותרו לו שנים רבות כבעבר, ואם לא עכשיו, אמתי? וכמאמר חז"ל במסכת אבות (פרק ב' משנה ד') "וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה"...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה