וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר... וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה. (פרק יד פסוק מד')
כותב רבי חיים בן-עטר, האור החיים הקדוש: שעם ישראל טעו בשיקול הדעת, בכך שהחליטו להתקדם לכיוון ארץ ישראל בעצמם.
כמה שעות לפני כן, הם בכו שאין ברצונם להיכנס לארץ ישראל, ושמפחדים הם מבני הענק שנמצאים שם, "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" . ולאחר שראו את התגובה הקשה של הקב"ה, שנשבע, "אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ", רצו עם ישראל לתקן, ולחזור בהם מבכייתם, ולהוכיח לה' שהנה הם חזקים באמונתם, ומוכנים להילחם בעמלקים ובכנענים..
אך מאוחר מידי! כבר נגזרה הגזירה! עכ"ל. והעמלקים והכנענים היכו אותם מכה אחר מכה (רש"י).
למדים אנו מכך שישנם בחירות שהאדם בוחר בחייו, וההשלכות הם מרחיקות לכת.
חושב אדם שיכול הוא להתנהג ככל שיחפוץ, ולאחר מכן, כמובן יחזור בתשובה, ויבקש סליחה, ואף יבטיח שלא יחזור לסורו.
אך ישנם מעשים שברגע שרוצה אדם לחזור מהם, כבר מאוחר מידי! כל השערים ננעלים. כבר נגזרה הגזירה, ועכשיו נשאר רק להצטער ולחשוב למה לא הקשבנו לפני כן, לתורה ולחכמיה...
"סוֹף מַעֲשֶׂה, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה