וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ ! (פרק ב פסוקים א'-ב')
נמצאים אנו כמה שעות לפני חג השבועות - חג מתן התורה. אנו נמצאים בסיומם של ימי ספירת העומר, ימים שבהם עם ישראל של תקופת יציאת מצרים, עבד והכין את עצמו לקראת מעמד הר סיני, היה הוא צריך לצאת מאותן השפעות שהיה שקוע בהם במצריים. לצאת מ 49 שערים של טומאה, ולהיכנס ל 49 שערים של קדושה. וכל זאת בכדי להיות ראוי לעמוד במעמד הר סיני, ולשמוע את קול האלוקים מדבר מתוך האש (שמות כד יז').
אנו נמצאים כמה ימים לאחר ראש חודש סיון. ועלינו לדעת שאותה ההשפעה של התעלות והתרוממות וקרבה אל ה', שהייתה לפני 3327 שנה בעם ישראל, בימים שלפני קבלת התורה, נמצאת גם היום בזמנינו. וישנה השפעה מאוד גדולה ועוצמתית, שיכולה ודאי לגרום לנו לעלות במעלות התורה, ולזכות לאמונה גדולה בה'.
מרן החיד"א זצ"ל מוסיף בספרו לב דוד (פרק ל"א), ומגלה לנו, כי בימים האלו ממש, הימים שבין ראש חודש סיוון לחג השבועות, ישנה השפעה גדולה מאוד וראוי מאוד לנצלה. כי הרי בראש חודש סיוון נאמר על עם ישראל: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט ב'). ופירש שם רש"י הקדוש: "ויחן שם ישראל- כאיש אחד בלב אחד". ומאז, ימים אלו מסוגלים להשכנת שלום ואחווה בין כל עם ישראל, שלום בית, אהבת רעים ופיוס, השבת לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם. ומרן החיד"א מבטיח כי מי שיעשה בימים אלו צעד לקראת השלום והאחווה, יסייעו לו הרבה מן השמיים.
אם כן חובה עלינו, במיוחד בימים אלו להשתדל ולהתקרב אחד אל השני, ולנסות להמנע ממחלוקות. כי זהו התנאי לקבלת התורה! אין ברירה אחרת! נכון ש:"כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות" (ברכות נח:). ויש כל כך הרבה דעות על כל דבר שקיים. אך חובה עלינו לא לגרום לשנאה ומחלוקת בשל דעתו השונה של האחר. אז אתה חושב שדרך מסוימת היא היותר נכונה? זכותך לחשוב כך, ואף להראות ולהסביר לאדם אחר את כיוון החשיבה שלך. אבל תמיד תזכור שדרך זו שבחרת, היא דרכך, בגלל האופי המיוחד שלך והדרך הסתכלות המיוחדת שלך. והאירועים שעברת בחייך, הם אלו שעצבו את אותה הדרך, וגיבשו אותה לדרך שבה אתה הולך היום!
הקב"ה היה יכול להחליט שבעם ישראל תהיה רק דעה אחת, ואמת אחת ויחידה, שמותאמת ומתקבלת על כל האנשים בו זמנית. אך הוא לא רצה שכך יהיה. ולראיה, בורא העולם היה יכול להחליט שעם ישראל יהיה רק שבט אחד. לדוגמא שבט יעקב. אם כן למה הקב"ה חילק את עם ישראל ל 12 שבטים? כפי שמעיד הפסוק: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פרק ב פסוק ב). כל שבט עם הדגל המיוחד לו, והסמל שעליו שמבטא את התכונות המיוחדות והאופייניות לאותו השבט בלבד. איסורי חיתון בין השבטים, נחלות שונות לכל שבט בעם ישראל...
דברים אלה רק מראים לנו שיתכנו הבדלים בן איש לאיש בעם ישראל, ולא בגלל שאחד פחות טוב, מאחד אחר. אלה בגלל שכל אחד מיוחד בפני עצמו ובדרך שלו. הדבר שמקשר בין כל השבטים בעם ישראל הוא: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ - .. סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ!" אוהל מועד, זה התורה. זה הדבר שצריך לקשר בין כל חלקי עם ישראל! יש בעם ישראל שבטים בעלי תפקידים שונים (יהודה, לוי, יששכר, זבולון). אבל עבודת ה', התורה, וגמילות החסדים (אבות א' ב'), הם הדברים שמאחדים את כולנו להיות עם אחד.
נסביר אחד לשני את דעתנו ואת השקפתנו, אך חלילה לחשוב שיש מקום רק לדעה אחת והשקפה אחת. משל לתזמורת של 100 נגנים שכולם מנגנים על אותו כלי אחד ויחיד. הייתכן? ודאי שחשוב גוונים שונים בעבודת ה'. כל אחד והכלי נגינה שלו! אחד יודע לנגן רק על גיטרה, אחד על תופים, ואחד אך ורק על מפוחית. אחד ידאג לנידחים והרחוקים, אחד ידאג לשמחה, ואחד ידאג לפלפול ולעיון. בחרת דרך? זוהי הדרך שלך, שנקבעה על פי היכולות והאופי המיוחד שלך. כמה שתנסה להביא לידי זה שהשני יהיה בדיוק כמוך, זה לא יעלה בידך. כי עובר הוא מסלול אחר משלך והאופי שלו שונה.
הבה נתייצב כולנו לקראת חג השבועות איש איש על דגלו, ועל מחנהו, סביב לאוהל מועד. ונזכה לקיים 12 שבטים כאיש אחד בלב אחד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה