יש תכלית למאמץ שלך!

וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה (פרק לט' פסוק לג')

אומר רש"י על הפסוק: "שלא היה יכול להקימו שום אדם, מחמת כובד הקרשים שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו, אמר משה לפני הקב"ה: איך אפשר הקמתו על ידי אדם? אמר לו: עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו".

רואים אנו שזה היה לא אפשרי למשה להקים לבדו את המשכן, אך בכל אופן הקב"ה אומר למשה: תתחיל, ואני ימשיך מאיפה שכלים כוחותיך.

משל למלך שבנה בנין של מאה קומות ואמר: מי שיצליח לעלות עד לראש הבניין בלי לפול מהרגליים, יקבל ממני פרס גדול מאוד. ובאו כמה אנשים והחלו לעלות אבל אחרי עשרים קומות התעייפו, בפרט שנזכרו שיש עוד שמונים קומות. ויש כאלה שעלו שלושים והתעייפו. לאחר כמה נסיונות כבר התחיל הייאוש, עד שכולם הפסיקו.

אבל אז בא אחד ואמר אני עולה ואני יצליח, שהרי המלך הזה לא יעשה דבר שאי אפשר לעמוד בו! והחל לעלות עשר ועוד עשר עד שהגיע לקומה החמישים, והנה הוא רואה דלת מעלית נפתחת, ועלה בעזרתה עד הקומה המאה וקבל את הפרס הגדול מהמלך.

והנמשל ברור! לפעמים נראה לנו שלא נצליח להשתנות או להתקדם, ואנו מתייאשים עוד לפני שהתחלנו. אך המלך הקב"ה רק רוצה שנתחיל ונעשה מאמץ, ובסוף תבוא המעלית. הקב"ה רוצה רק שתתחיל, רק שתרצה. תפתח פתח כפתחו של מחט, ומשם יפתח לך פתח של אולם!