וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר! (פרק לא ז')
במדרש (ילקוט שמעוני) מובא שהיה משה מתאוה לראות בנקמת מדין ועליו נאמר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"! (תהילים נח יא')
את דברי המדרש הללו הסביר המגיד מדובנא כדרכו במשל: לעשיר אחד היה בן יחיד בחור חמד, אלא שחיסרון גדול היה בו שבכל עת היה נותן עינו בכוס ושותה יין לשכרה. כל תחנוניו של העשיר לא הועילו והבן נשאר בסורו.
לימים בא לעיר רופא חכם. מיהר העשיר אליו ותינה בפניו את צערו. שמע הרופא ואמר כי הוא יכול לרפא את הבן מהרגלו הרע עד שכל משקה יהפוך בעיניו למשוקץ. טיפל הרופא בבן ועשה מה שעשה ולאחר זמן לא רב בא אל העשיר ובישר לו כי הטיפול הצליח והבן שונא יין ושאר משקים.
השגיח האב על בנו וראה כי אכן הוא אינו נוגע ביין, אולם האב רצה להיות בטוח בהצלחת הטיפול על כן שלח את בנו אל המוזג כדי שיקנה כד יין. בא הבן לבית המזיגה וביקש כד יין. ירד המוזג למרתף כדי להביא את אשר התבקש והבחור המתין למעלה. על הדלפק עמדו כדי יין ריקים וכאשר הריח הבחור את ריח היין היה הריח כה מאוס בעיניו עד אשר לקח מקל ושבר את כל הכדים...
כאשר עלה המוזג מן המרתף וראה את אשר עולל הבחור מיהר ורץ אל אביו וסיפר לו את אשר הזיק בנו בבית המזיגה. שמח האב מאוד ואמר: אל דאגה אני אשלם לך את מלא הנזק אולם שמחה גדולה בליבי כי עכשיו אני נוכח לדעת ששנאת היין בליבו של בני כאשר אמר הרופא.
כן הוא גם הנמשל אמר המגיד: משה רבינו ביקש לראות את נקמת מדיין כי רצה לברר לעצמו האם בני ישראל שונאים את המדיינים או שמא יש בליבם חלק מן התאווה שראו אצל מדיין. על כן אם בשדה הקרב יעמדו בני ישראל כנזופים ברפיון ידים, ידע כי אין שנאת המדינים בליבם. ואם ילחמו בכעס ובחימה, ידע כי שונאים בני ישראל את המדינים. וזה שאומר המדרש: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה