זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל! (פרק יט פסוק יד')
ודורשים על פסוק זה חז"ל: אדם כי ימות באוהלה של תורה!
ה"חפץ חיים" מביא משל למה הדבר דומה.? לסוחר גדול אשר מכל ערי האזור היו קונים בחנותו. בכל שעות היום היה הסוחר טרוד בעסקיו וגם בלילה לא נח, אלה היה נוהג לחשב את חשבונותיו ולסדר את הסחורה שתהיה מוכנה ליום המחרת. כל כך היה עסוק ושקוע בחנותו, עד שלא מצא זמן אפילו להתפלל בציבור.
חלפו שנים, זקנו הלבין, ובלב הסוחר נכנסה דאגה, כי הנה מזקין הוא והולך, וגם כוחותיו אינם כפי שהיו, ועליו להתכונן ולהכין "צידה לדרך". דהיינו מצוות ומעשים טובים, אשר איתם יוכל לבוא לעולם האמת. גמלה בו החלטה לשנות את אורח חייו!..
למחרת השכים הסוחר לבית הכנסת, התפלל בציבור בכוונה גדולה, ולאחר התפילה ישב ולמד כשעתיים. לאחר הלימוד, החלו מחשבות להתגנב אל לבו... מה יהיה עם הקונים הרבים שלי? אולי יפנו לקנות בחנויות אחרות? אולם מיד דחה הסוחר מחשבות אלה שבאות מכח היצר הרע, וכך אמר בליבו: וכי מה יעזרו לי הקונים בעולם הבא?!
כאשר בא לחנותו באיחור רב, קדמה אותו אשתו בטענות: מה קרה לך? היכן היית? מדוע אחרת כל כך? קונים רבים באו, וכאשר ראו כי אינך בחנות, פנו והלכו להם...
הגידי נא לי, אמר הסוחר לאשתו. וכי מה היית עושה לו הגיע זמני להסתלק מן העולם? האם גם אז היית שואלת אותי: היכן היית? האם גם אז היית טוענת כנגדי, כי עליי לשרת לקוחות?... גם כעת כאשר אני יושב בבית ולומד בבית הכנסת, חשבי כי איני קיים כלל... וכעבור כמה שעות, כאשר בעזרת ה' אחזור לחנות, דמי בנפשך שקמתי לתחייה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה